רקע

תהליך שיתוף בהקשריו הציבוריים משמעו חבירה משותפת של בעלי עניין שונים ליצירת תוצר משותף, שאמורה להיות לו השפעה על אוכלוסייה רחבה, כגון אמנה, מסמך המלצות, מודל להטמעה וכדומה. תהליך שיתוף הוא כלי המסייע לקובעי מדיניות בתהליכי בניית המדיניות וקבלת ההחלטות. במסגרת תהליך זה, פונים קובעי המדיניות אל בעלי עניין, מומחים ו/או אל הציבור הרחב כדי לקבל את עזרתם, ללמוד מהם ולערבם ברמות שונות בתהליכי קבלת ההחלטות, לשם קידום מדיניות המשרד ויישומה. התשתית התפיסתית לתהליכי שיתוף במשרד החינוך היא "המשילות המשתפת", הגורסת ששיח משותף בין כלל בעלי העניין הרלוונטיים הוא גורם מכריע ביכולת לקבל החלטות טובות יותר, הניתנות ליישום בפועל. כאשר מתקיים שיח פתוח בין בעלי העניין השונים, מתגלות זוויות מבט חדשות ונוצרים פתרונות חדשניים שלא הובאו בחשבון קודם לכן. השיח המשתף אף מאפשר לבעלי העניין מהמגזרים השונים לבנות תרבות של שותפות, אמון ותרומה הדדית. תהליכי שיתוף המתוארים בחוברת זו הם דרך לשלב גורמים שונים בשיח על סוגיות מורכבות, ולעיתים אף "רגישות", שלא ניתן לקבל עליהן מענה מוחלט מגורם אחד בלבד. נתייחס לסוגים של תהליכי שיתוף השונים זה מזה במטרתם, בדרכי הפעולה שלהם, בתוצר הסופי וברמת המורכבות שלהם. מורכבות תהליך השיתוף נובעת מהסוגיות המטופלות וממידת הרגישות שלהן, מהמספר הרב של המשתתפים המעורבים ומרמת התלות ביניהם. מבחינת המשתתפים, תהליך השיתוף כולל בדרך כלל עשרות שותפים שמגיעים מרקעים ומתחומים מגוונים: נציגים מהמגזר הציבורי, מהקהילה העסקית ומהמגזר השלישי, חברי קהילה, מומחים רלוונטיים ועוד. לכך נוספת מורכבות הסוגיות הנידונות, הנוגעות לעיתים קרובות בנקודות רגישות של חלק מהמעורבים, שלהם אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים. מלאכתו של מוביל התהליך היא לאפשר לקולות של כולם להישמע ולייצר איזון בין כולם. בשל מורכבותו, תהליך השיתוף דורש מאמץ, פניות וזמן, ועל כן, לא מומלץ לצאת לתהליך שיתוף בכל סוגיה. לפני שבוחרים לצאת לתהליך שיתוף, חשוב לוודא שהסוגיה אכן מצדיקה תהליך שכזה, ושבקיום התהליך יהיה משום ערך מוסף משמעותי. מטרת המודל שיוצג בהמשך היא לפשט את התהליך ככל האפשר.

ישנם ארבעה סוגים של תהליכי שיתוף, הנבדלים זה מזה במטרותיהם ובדרכי פעולתם.

כאשר מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: נושא מורכב ורב־השפעה: תהליכי שיתוף מתאימים לבעיות מורכבות המשפיעות על אוכלוסייה רחבה והמערבות בעלי עניין מרובים עם נקודות מבט, אינטרסים ותחומי מומחיות מגוונים. כאשר הסוגיה מורכבת, תהליך שיתוף יכול לסייע ביצירת פתרונות הוליסטיים יותר. נושאים שנויים במחלוקת ובעלי עניין גבוה: במצבים שבהם יש סיכון גבוה וחוסר הסכמה משמעותי בין בעלי העניין, תהליך שיתוף יכול לסייע בבניית אמון, למתן קונפליקטים ולייצר בסיס משותף להסכמות הדדיות. תלות הדדית של בעלי עניין מרובים: נושאים המערבים בעלי עניין רבים ברמות שונות של השפעה ותלות נחשבים מסובכים. תלות הדדית זו יכולה ליצור אתגרים הדורשים תהליך שיתוף.

אתיקה היא מרכיב חיוני בתהליכי שיתוף; היא נחוצה כדי לשמור על יושרה, לבנות אמון ולהבטיח את הלגיטימיות הכוללת של התהליכים. הקוד האתי של תהליך השיתוף מהווה מצפן לנורמות ההתנהגות המקובלות, ומומלץ להסכים עליו עם השותפים לתהליך כבר בתחילת הדרך. עקרונות אתיים משותפים יכולים לסייע בגישור על חילוקי דעות, אי־הסכמה או אינטרסים מנוגדים, מפני שהם מהווים בסיס משותף מוסכם מראש.